לויטין נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ באמצעות שמג"ד חב' לניהול תביעות בע"מ ואח'

פסק דין

הרקע לתביעה:

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 24.3.11. התובעת נהגה ברכב מסוג "דייהו", שבבעלותה. נתבע 2 (להלן: "הנתבע") נהג ברכב מסחרי מסוג "איסוזו" בבעלות חברת החשמל, שמבוטח באמצעות מגדל חברה לביטוח בע"מ (נתבעת 1).

2.לטענת התובעת, היא ביצעה פנייה ימינה בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים שפונים ימינה מכביש 4 לכיוון רמלה. הנתבע חצה את אי התנועה שמשמאלה, נכנס לנתיב שלה ופגע ברכבה, בכנף השמאלית-קדמית. כתוצאה מהתאונה נגרם לרכב התובעת נזק ישיר בסך 4,086 ₪. התובעת אף נשאה בשכ"ט שמאי רכב, בסך 580 ₪. סכום התביעה הועמד על סך 4,664 ₪.

3.הנתבעים חלקו על טענות התובעת. לגרסת הנתבע, הוא נסע בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים שפנו ימינה. לפתע רכב התובעת סטה שמאלה אל רכב הנתבע ופגע ברכבו באזור הפגוש הימני – אחורי. כתוצאה מכך נגרמה התאונה. הנתבע אף חלק על היקף הנזק לו טענה התובעת.

4.בדיון שנערך לפניי העידו: התובעת והנתבע.

דיון והכרעה:

5.לגרסת התובעת, היא פנתה ימינה מכביש 4 לכיוון רמלה, כאשר היא נוסעת בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים שהתעקלו ימינה. הנתבע נסע על אי התנועה שהיה משמאלה, התפרץ לנתיב בה נסעה ופגע ברכבה בכנף השמאלית – קדמית. התובעת שללה את טענת הנתבע, כאילו היא סטתה לכיוון נסיעתו של הנתבע.

6.הנתבע הדגיש בעדותו, שהתובעת היא שפגעה בו עם רכבה ושהוא זה שנסע בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים שהתעקלו ימינה [פר' עמ' 2 ש' 30-31]. התובעת נכנסה לנתיב שלו ובכך גרמה לתאונה. לגרסת הנתבע, רכבו כלל לא נפגע בחלק האחורי באופן שבו תיארה התובעת. הנתבע הציג תמונות צבעוניות לתמיכה בטענה זו לפיהן, אין פגיעה ממשית בחלק האחורי ברכב הנתבע [פר' עמ' 3 ש' 3-5 ; נ/2].

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיף את גרסת התובעת וקובע שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של התובעת. אני מעניק משקל גבוה לעדות זו.

שנית, מיקום הנזקים בכלי הרכב, בצירוף עם העובדה שהתאונה התרחשה בנתיב שהתעקל ימינה, מתיישב יותר עם גרסת התובעת. ניתן להבחין שמיקום הנזק ברכב התובעת הינו בפינה השמאלית - קדמית ולא לאורך כל חלקו האחורי של רכבה. גם רכב הנתבע ניזוק בפגוש האחורי - ימני [תמונה נ/3]. ממצאים אלה מתיישבים עם גרסת התובעת כי הנתבע שנהג ברכב ארוך יחסית (טנדר איסוזו) סטה אל נתיבה תוך כדי הפניה ימינה.

שלישית, הנתבע אף הודה בכך שרכבו עקר את הפגוש הקדמי ברכב התובעת והוא השיב לתובעת את הטמבון לאחר התאונה [פר' עמ' 3 ש' 5-6]. בכך יש לחזק מאוד את גרסת התובעת לפיה, רכב הנתבע סטה לעבר רכבה, פגע ברכבה ועקר את הפגוש הקדמי תוך כדי תנועה [פר' עמ' 2 ש' 8-9, 18].

8.בנסיבות אלה, אני קובע שהתאונה ארעה כתוצאה מכך שהנתבע סטה לכיוון רכב התובעת בזמן שנסעה בנתיב שהתעקל ימינה ופגע ברכבה. התובעת לא יכולה היה לצפות שרכב יסטה לכיוונה בנסיבות אלו ועל כן אין להטיל עליה כל אחריות לתאונה.

9.התובעת הוכיחה את נזקיה באמצעות חוות דעת שמאי וחשבונית תיקון. על כן אני קובע שכתוצאה מהתאונה נגרמו לתובעת נזקים בסך 4,714 ₪ (הכוללים גם את שכ"ט השמאי). על הנתבעים לפצות את התובעת בסכום זה (התובע מכוח אחריותו הישירה והנתבעת מכוח הפוליסה), לרבות הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה (24.3.11).

10.לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.

11.סוף דבר - התביעה מתקבלת במלואה.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת (באמצעות הנתבעת 1 – מגדל חברה לביטוח בע"מ) סך 4,714 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.3.11. בנוסף אני מחייב את הנתבעים (באמצעות נתבעת 1) לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום כולל של 750 ₪.

סכום פסק הדין ישולם לא יאוחר מיום 15.1.12.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.